הקולינריה ההולנדית המסורתית של אוכל רחוב מבוססת על תוצרת חקלאית מקומית ודגה. ברחבי הולנד והעיר אמסטרדם בפרט תוכלו למצוא דוכנים לממכר דגי הרינג שנחשבים למעדן מקומי לצד חנויות המתמתחות בטיגון צ'יפס (שהפך לשם דבר) אותו ניתן לקבל עם מנה גדושה של מיונז וכן, עשרות רטבים שונים.
אוהבי המתוק ישמחו לטעום פנקייק הולנדי טעים וכן שטרופ-וופלס שנמכר בצורה עגולה. ההולנדים נוהגים להניח את השטרופ וופל על כוס הקפה - האדים מחממים את השטרופ וופל ואז המושג קפה עם מאפה מקבל משמעות אחרת לחלוטין (שווה לנסות).
בקטגוריה אוכל רחוב באמסטרדם נצא למסע קולינרי בין דוכני אוכל רחוב המציעים שלל מאכלי רחוב מהמטבח ההולנדי לצד המטבח האינדונזי ומטבחים נוספים מקצוות תבל שהגיעו (איך לא) גם להולנד.
אני צריכה להתוודות - הפעם הראשונה שביקרתי באמסטרדם הייתה רק באמצע שנות העשרים שלי, בזמן שהייתי סטודנטית באונברסיטה לתואר ראשון. אני ובן זוגי דאז החלטנו לקחת הפסקה של סוף שבוע ארוך מהלימודים, והיעד הראשון שקפץ לשנינו לראש היה אמסטרדם. לא, לא רק בגלל הסיבות הידועות שמתחבאות בקופי-שופס, אלא גם בגלל הטיסה הזולה, ושלל ההמלצות שקיבלנו מחברים. הבעיה היחידה הייתה איך לדחוס את כל מה שרצינו להספיק לעשות בעיר בסוף שבוע אחד, ועדיף בכמה שפחות הוצאות.
אחרי חצי יום בעיר גילינו מה הפתרון הטוב ביותר. במקום לבזבז שעה על כל ארוחה בישיבה במסעדה, בכל פעם שהיינו רעבים איתרנו דוכן אוכל, ופשטנו עליו בלי לחשוב פעמיים. בן זוגי, שהיה בעיצומם של לימודיו במגמת תקשורת, ניסה כל פעם מחדש לפענח את שמות המנות והתפריטים, אני לעומתו פשוט הלכתי לפי הריח, והצבעתי על המנות שנראו לי מפתות במיוחד. מאז הספקתי לבקר בעיר עוד כמה וכמה פעמים, וגיליתי שהשיטה שלנו ממשיכה להוכיח את עצמה.
אמסטרדם היא אולי עיר מקסימה ומלבבת, ויש בה מוזיאנים, קופי שופס, מועדונים ומי יודע מה עוד, אבל על המסעדות שלה אפשר לגמרי לוותר ולהתמקד באוכל הרחוב שלה - לא רק בגלל המחיר, אלא גם מכיוון שאוכל הרחוב של אמסטרדם הוא חוויה קולינרית בפני עצמה, שיאפשר לכם לטעום מאכלים הולנדים אותנטיים, בדיוק כמו המקומיים בהפסקת הצהריים שלהם. הנה כמה מהדוגמאות האהובות עלי:
פנן-קוקן (Pannenkoeken), או כמו שהישראלים אוהבים לקרוא להם "מיני פנקייקס", הם למעשה לא פנקייקס כלל, ולמעשה דומים יותר לקרפים הצרפתיים. ההולנדים אוכלים את המיני פנקייקס כמעט עם כל דבר - כמנה מלוחה עם בשרים או גבינות (או גם וגם), או כקינוח מהיר עם אגוזים, פירות ושוקולד. בכל דוכן תוכלו למצוא רשימה של התוספות האפשריות, ומה שנותר לכם לעשות הוא רק לבחור.
קיבלינג (Kibbeling) - לנו הישראלים אין מסורת מפוארת של אכילת דגים, אבל להולנדים, כמו למרבית אחיהם בצפון אירופה, אין דבר טבעי יותר מאשר לעצור באמצע הרחוב, לקנות שניצל דג, לאכול אותו במקום בלי שום תוספת, ולהמשיך לדרכם.
הרינג (Haren) - ואם שניצל דג זה משהו שלא נתפס בעינינו כאוכל רחוב, הרי שדגים טריים, או כבושים קלות, בכלל נראים לנו כמו משהו שמקומו בקידוש בבית כנסת או בארוחת ערב חג. לאורך כל שעות היום פורקים דייגים את שללם בתעלות של אמסטרדם, ותוך פחות משעה אחר כך תוכלו כבר לקנות אותם בסנדביץ' עם בצל כבוש וחמוצים. אני מודה, מדובר בטעם נרכש.
פריטס (Frites) - כל מי שראה אי פעם את "ספרות זולה" יודע שההולנדים אוהבים צ'יפס, ו"מטביעים אותו במיונז", כפי שהתנסח בעדינות ג'ון טרבולטה בסרט. 15 שנה אחר כך, לאכול צ'יפס עם מיונז כבר לא נראה לנו כל כך מוזר, אבל נסו את השילוב עם האננס, ולא תדעו מה נפל עליכם.
שטרופ-וופלס (Stroopwafels) - למרות השם שובר השיניים, התרגום מילולי של המאכל הוא פשוט וופל עם סירופ, ומדובר בשני וופלים מודבקים יחדיו כמו סנדביץ', כשהמילוי שמחזיק אותם ביחד הוא שילוב של סירופ מייפל וקינמון. בדוכני הרחוב תוכלו למצוא אותם טריים, חמים, וגדולים בהרבה מהגרסאות המוקטנות שנמכרות בחבילות בכל סופרמרקט ובכל חנות מזכרות לתיירים. עבור המקומיים זו התוספת האידיאלית לקפה של הבוקר. או לקפה של אחר הצהריים. או לזה של הערב.